#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. 1 הרי את מותרת לכל אדם חוץ מכגון אבא, גוי, אלמנה לכה&quot;ג, גוים, קטנה, נולדים, בת אחותו, האם היא מותרת?	"כל מי שלא תופס קידושין מותרת, וכל שתופס בה קידושין אסורה.<p dir=""rtl"">קטנה - מדתנן שמתגרשת מקדושי אביה, ש&quot;מ שנקראת בת קידושין כיון שתגדל, דאם לא, בעינן ויצאה והייתה.</p><p dir=""rtl"">נולדים ובת אחותו - בעיא ולא איפשטא, ואין לדמותו לגוים דלא עבדי ושכיחי דמתגירי.</p>"	גיטין פה.		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. הרי את מותרת לכל אדם חוץ מזנותיך, שלא כדרכה, מהפרת נדריך, תרומתיך, ירושתיך, קידושיך בשטר, האם מגורשת?	"כולן בעיא דלא אפשטא.<p dir=""rtl"">בזנותיך - הספק שבקידושין לא שייר אבל שייר בביאה. שלא כדרכה - הספק שהרי בכדרכה לא שייר או ששניהם שווים דמשכבי אשה כתיב. מהפרת נדרים - הספק שהרי זה מחלקי האישות, תרומתיך - הספק שזה מקניני כספו, ירושתי - הספק שהרי זה בכלל &quot;לשארו .... וירש אותה&quot;, קידושין בשטר - הספק שהרי יכול לקדשה בכסף וביאה, או דלמא הוקשו הוויות ההדדי.</p>"	גיטין פה.		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה: 1 אמר לאשתו - הרי את בת חורין, הרי את לעצמך, לשפחתו - הרי את מותרת לכל אדם, לעבדו - אין לי עסק בך, האם מועילים לשונות אלו?	"לאשתו: בת חורין - ודאי אינו כלום. לעצמך - ק&quot;ו מגט שחרור ששנינו הרי את בת חורין הרי את לעצמך ולא אמרינן למעשה ידים ה&quot;נ מגורשת ולא אמרינן למעשה ידים.<p dir=""rtl"">לשפחתו: הרי את מותר לכל אדם - אינו כלום.</p><p dir=""rtl"">לעבדו: אין לי עסק בך - יצא לחרות מדביאר רב ששת את לשון אונו כשתברח אין לי עסק בך, ש&quot;מ הוי לשון שחרור.</p>"	גיטין פה:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה: 2 האם בעינן בגט אשה לכתוב ודן ליהוי ליכי מינאי וכו' ובמאי פלגי וכיצד הלכה?	"רבנן סברי ידים שאין מוכיחות הויין ידים ואף שלא כתב ודן מוכח שמגרש בשטר, אבל ר' יהודה סבר לא הויין ידים ואם לא כתב אפשר לפרש שמגרש בדיבור והשטר לראיה לכן בעינן ודן וכו'.<p dir=""rtl"">איבעיא להו בעינן ודן או לא בעינן ודן ולא נפשט (ולשון הגמרא משמע דבעינן, ובלשונו של אביי בשטר איתא ודן וע' תוס' דלרווחא דמילתא)</p>"	גיטין פה:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה: 3 אלו דיוקים אמר אביי דבעינן לדקדק בכתיבת הגט?	"לא לכתוב ודין דמשמע ודין אלא ודן, <p dir=""rtl"">ולא לכתוב איגרת דמשמע איגרת אלא אגרת, </p><p dir=""rtl"">ולא לכתוב לימהך דמשמע לי מהך </p><p dir=""rtl"">ולא לכתוב למחך דמשמע כי חוכא </p><p dir=""rtl"">דיתיהוייין דיתיצבייין תלתא תלתא יודי&quot;ן דמשמע תהויין ותצביין </p><p dir=""rtl"">ולורכיה לוי&quot;ו דתירוכין ולוי&quot;ו דשבוקין דמשמע תריכין ושביקין ולורכיה לוי&quot;ו דכדו דמשמע וכדי.</p><p dir=""rtl"">ולא ליכתוב לאיתנסבא דמשמע לא יתנסבא אלא להתנסבא.</p>"	גיטין פה:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פה: 4 התקין רבא בגיטין 'איך פלניא בר פלניא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה דהות אינתתיה מן קדם דנא <u>מיומא דנן</u> <u>ולעלם</u>' לאפוקי מאי?<p dir=""rtl"">והאם רק את זה כותבים?</p>"	"יומא דנן - לאפוקי מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו, ולעלם - לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן דאמר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי (אף דפשטו לעיל דהוי מגורשת, שלא יוציאו לעז על הגט).<p dir=""rtl"">וישנם עוד לשונות בגט והגמרא לא הביאה את כולם.</p>"	גיטין פה:		ט'
